הריון חוץ רחמי – תסמינים וגורמי סיכון
באיזה שבוע מגלים הריון מחוץ לרחם ?
הריון חוץ רחמי: מסע מאתגר
הריון חוץ רחמי, מצב שבו הביצית המופרית מתחילה להתפתח מחוץ לרחם, הוא אירוע מורכב ומאתגר עבור נשים רבות.
כדי להבין לעומק את התופעה, נעמיק בהיבטים השונים שלה:
מה קורה בהריון מחוץ לרחם?
בדרך כלל, הביצית המופרית נודדת מהחצוצרה אל הרחם, שם היא מתחילה להתפתח לעובר.
בהריון חוץ רחמי, הביצית נתקעת בדרך, לרוב בחצוצרה, וממשיכה לגדול שם.
מצב זה עלול לגרום לקרע בחצוצרה, דימום פנימי מסיבי וסכנה לחיי האם.
באיזה שבוע מגלים הריון חוץ רחמי ?
התשובה המדויקת תלויה במספר גורמים:
- חומרת הסימפטומים: אם הסימפטומים חמורים (כגון כאבי בטן עזים, דימום חריף), ההיריון החוץ רחמי יגלה מוקדם יותר.
- בדיקות שנעשות: בדיקות דם לאיתור הורמון ההיריון (hCG) ואולטרסאונד יכולות לאבחן את ההיריון החוץ רחמי בשלבים מוקדמים.
- מיקום ההשרשה: אם ההיריון החוץ רחמי מתרחש בחצוצרה קרובה לרחם, הוא עשוי להתגלות מאוחר יותר.
בדרך כלל, הריון חוץ רחמי מתגלה בשבועות הראשונים להריון, בין השבועות 4-8.
מה הגורם לתופעה שההיריון מתפתח לא בתוך הרחם ?
גורמי סיכון:
גורמי סיכון להריון חוץ רחמי כוללים:
היסטוריה של דלקות באגן, ניתוחים קודמים בחצוצרות, טיפולי פוריות, עישון, גיל מבוגר, התקן תוך רחמי והיסטוריה קודמת של הריון חוץ רחמי.
האם סטרס גורם להריון מחוץ לרחם?
שאלה מעניינת, אך התשובה, כמו בחיים, מורכבת. מחקרים מראים שסטרס יכול להשפיע על הגוף בשלל דרכים, כולל שיבוש ההורמונים והחלשת המערכת החיסונית.
זה, בתורו, עלול להשפיע על הפוריות. עם זאת, אין עדיין הוכחה ישירה שקושרת סטרס ספציפית להריון מחוץ לרחם.
ישנם גורמים נוספים שמשחקים תפקיד, כמו היסטוריה רפואית, טיפולי פוריות, ועישון.
אז, בעוד שהסטרס יכול להיות שחקן משמעותי בסיפור הבריאות שלנו, הוא לא בהכרח הגורם היחיד או העיקרי להריון מחוץ לרחם.
חשוב לזכור, כל אישה היא עולם ומלואו, והגורמים להריון מחוץ לרחם יכולים להיות שונים מאישה לאישה.
אז מה עושים?
אם את חווה סטרס וחוששת מהשפעתו על הפוריות, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.
טיפול בסטרס, בין אם באמצעות טכניקות הרפיה, יוגה, או פסיכותרפיה, יכול לשפר את הבריאות הכללית ולתרום לשיפור הרווחה הנפשית.
לסיכום: הקשר בין סטרס להריון מחוץ לרחם הוא מורכב ומלא בגוונים.
בעוד שאין תשובה חד משמעית, חשוב להיות מודעים להשפעות הפוטנציאליות של הסטרס על הגוף ולדאוג לבריאות הנפשית והגופנית שלנו.
טיפול: הטיפול בהריון חוץ רחמי תלוי בשלב ההיריון ובמיקום ההשרשה. לעיתים ניתן לטפל תרופתית, אך במקרים רבים נדרש ניתוח להסרת ההיריון.
סיכונים: הסיכון העיקרי בהריון חוץ רחמי הוא קרע בחצוצרה ודימום פנימי.
בנוסף, קיים סיכון להפריות חוץ רחמיות חוזרות בעתיד.
עד כמה גיל האישה עלול להשפיע ?
גיל האישה הוא גורם משמעותי המשפיע על הסיכון להריון חוץ רחמי. ככל שהאישה מבוגרת יותר, כך הסיכון עולה.
למה הגיל משנה?
- שינויים הורמונליים: עם העלייה בגיל, מתרחשים שינויים הורמונליים שעלולים להשפיע על תפקוד החצוצרות ועל תהליך ההפריה וההשתרשות.
- מצב החצוצרות: עם השנים, החצוצרות עלולות להינזק כתוצאה מתהליכים דלקתיים, ניתוחים קודמים או גורמים אחרים, מה שמגביר את הסיכון להצטברות הביצית המופרית בחצוצרה.
באיזה גיל הסיכון עולה באופן משמעותי?
הסיכון להריון חוץ רחמי עולה באופן משמעותי לאחר גיל 35. נשים מעל גיל 40 נמצאות בסיכון גבוה עוד יותר.
גורמי סיכון נוספים הקשורים לגיל:
- היסטוריה רפואית: נשים מבוגרות נוטות לסבול מיותר מחלות כרוניות ומבעיות בריאות אחרות שעלולות להשפיע על הפוריות.
- איכות הביציות: עם הגיל, איכות הביציות פוחתת, מה שעלול להשפיע על יכולת ההפריה וההשתרשות.
מה אפשר לעשות?
- מעקב רפואי: נשים מעל גיל 35 צריכות לעקוב מקרוב אחר בריאותן ולהתייעץ עם רופא נשים באופן קבוע.
- אבחון מוקדם: אבחון מוקדם של הריון חוץ רחמי חיוני למניעת סיבוכים. לכן, חשוב לפנות לרופא במקרה של איחור בווסת, כאבי בטן או דימום לא תקין.
- טיפול רפואי: אם מאובחן הריון חוץ רחמי, חשוב לקבל טיפול רפואי מיידי.
השוואה לטיפולי פוריות
טיפולי פוריות והריון חוץ רחמי הם שני מצבים רפואיים הנוגעים לפוריות, אך הם שונים זה מזה באופן מהותי:
| מאפיין | הריון חוץ רחמי | טיפולי פוריות |
|---|---|---|
| מטרה | הפסקת הריון לא תקין | עידוד הריון תקין |
| תהליך | התפתחות הביצית המופרית מחוץ לרחם | הפריה של ביצית מחוץ לגוף והחזרת העובר לרחם |
| סיכונים | דימום פנימי, סכנה לחיים, סיבוכים בניתוחים | הריון מרובה עוברים, הפלות חוזרות, סיכון נמוך להריון חוץ רחמי |
| השפעה רגשית | אובדן, חרדה, דיכאון | תקווה, לחץ, התמודדות עם אי ודאות |
ההשפעה הרגשית :
הריון חוץ רחמי:
נשים שעוברות הריון חוץ רחמי חוות אובדן, עצב, חרדה וחוסר ודאות לגבי העתיד.
הן עשויות להרגיש אשמה, בושה או כישלון.
טיפולי פוריות:
נשים שעוברות טיפולי פוריות חוות מגוון רחב של רגשות, כולל תקווה, התרגשות, לחץ, חרדה ואי ודאות.
הן מתמודדות עם טיפולים פולשניים, תופעות לוואי והוצאות כספיות גבוהות.
הדמיון:
- השפעה רגשית: שתי החוויות כרוכות במתח רגשי רב והשפעה על הבריאות הנפשית.
- צורך בתמיכה: נשים העוברות חוויות אלו זקוקות לתמיכה רגשית מקצועית ומשפחתית.
לסיכום:
הריון חוץ רחמי וטיפולי פוריות הם שני מצבים מורכבים, אך שונים במהותם.
שניהם מעוררים מגוון רחב של רגשות ומחייבים התמודדות רגשית ופסיכולוגית.
חשוב להעניק לנשים שעוברות חוויות אלו תמיכה והבנה, ולהעניק להן את כל המידע והטיפול הרפואי הנדרשים.
תסמינים
- כאב חד צדדי, (לרוב ממוקם בצד אחד)
- איחור במחזור
- דימום וגינלי
- סחרחורת עייפות וכו'
- דחף להתפנות
- כאבים בכתפיים
- צניחת לחץ דם
איך מגלים הריון חוץ לרחם
אבחון
בדיקת בטא
ערכי בטא, או רמות גונדוטרופין כוריוני אנושי בטא (בטא-hCG), יכולים לשמש לאבחון ומעקב אחר הריון חוץ רחמי.
Beta-hCG הוא הורמון המיוצר על ידי השליה לאחר השתלת ביצית מופרית ברחם, וניתן למדוד את רמותיו בדם או בשתן.
בהריון תקין, רמות הבטא-hCG בדרך כלל מוכפלות כל 48-72 שעות השבועות הראשונות של ההיריון.
עם זאת, בהריון חוץ רחמי, רמות בטא-hCG עשויות שלא לעלות במידה מספקת או שלא לעלות בכלל.
אם יש חשד להריון חוץ רחמי, רמות בטא-hCG ינוטרו לאורך זמן כדי לחפש חריגות כלשהן.
טיפול
מה גורם לבעיה ?
גורמי סיכון
גיל
גורמי סיכון נוספים
עישון
עישון סיגריות או נרגילה, עלול לגרום נזק לחצוצרות, מה שמקשה על הביצית המופרית להגיע לרחם.
בנוסף, עישון יכול להשפיע על תנועת הביצית המופרית דרך החצוצרות, ולהגדיל את הסבירות שהיא תשתרש במקום הלא נכון.
עישון יכול גם להגביר את הסיכון לדלקות ולמערכת הרבייה, מה שעלול להגביר את הסיכון להריון חוץ רחמי.
בנוסף, עישון יכול להשפיע על האיזון ההורמונלי בגוף, מה שעלול לשבש את הצורך התקין של הביוץ ולהגביר את הסיכון לתופעה.
אנדומטריוזיס
אמצעי מניעה תוך רחמיים
בעוד שאמצעי מניעה יעילים מאוד במניעת הריון, הם אינם חסינים בפני תקלות ב-100%, ובמקרים נדירים הם יכולים להגביר את הסיכון להריון חוץ רחמי.
הסיכון להריון חוץ רחמי הוא הגבוה ביותר עם סוגים של אמצעי מניעה כגון אפשרות התקן תוך רחמי (IUD) .
ההתקן תוך רחמי, שהוא התקן קטן בצורת T המוחדר לרחם, פועל על ידי מניעת השתלת הביצית המופרית ברחם.
עם זאת, במקרים נדירים, ההתקן תוך כדי היכשל, והביצית המופרית יכולה להשתחרר מחוץ לרחם, וכתוצאה מכך להיווצר הריון חוץ רחמי.
גלולות למניעת הריון בלבד, המכונות "מיני גלולות", פועלות גם על ריר צוואר הרחם, מה שמקשה על הזרע להגיע לביצית.
עם זאת, גלולות אלו לא תמיד מונעות ביוץ, ואם אכן מתרחש ביוץ, יש סיכוי קטן שהביצית המופרית תשתרש מחוץ לרחם,
חשוב לציין שהסיכון להריון חוץ רחמי עם אמצעי מניעה נמוך מאוד.
קראו על
